החלטה בתיק ה"פ 4067/05 - פסקדין

1.         המבקשת הגישה בקשה לביטול פסק משקם שניתן ביום 23.12.04 והומצא במשרדיה ביום 9.1.05. הבקשה הוגשה ביום 24.2.05.

המשיב טען כי המבקשת איחרה את המועד להגשת בקשת הביטול, הואיל וחלפו ארבעים וששה ימים מהמועד בו הומצא פסק המשקם למבקשת. במצב זה, טוען המשיב, לא עמדה המבקשת במצוות סעיף 27 לחוק הבוררות, התשכ"ח - 1968 ("חוק הבוררות"), החולש על בקשה לביטול פסק משקם מכח סעיף 28(ב) לחוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב-1992, אשר לפיו יש להגיש בקשה לביטול כעבור ארבעים וחמישה ימים מהמועד בו הומצא הפסק למבקש.

המבקשת לא חלקה על כך שמניין הימים מעת המצאת הפסק למשרדי המבקשת ועד להגשת בקשת הביטול עולה על ארבעים וחמישה ימים. עם זאת, טוענת המבקשת, כי בקשתה הוגשה במועד. לדבריה, מרגע שמונה למבקשת מפרק, הכתובת להמצאת כתבי בי-דין היא למפרק בלבד, והמצאה למשרדיה של המבקשת איננה המצאה כדין. מכיוון שהפסק הומצא למפרק ביום 10.1.05, אין כל איחור בהגשת הבקשה לביטול הפסק. 

2.         סעיף 28 לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק), התשמ"ד-1984 קובע, כי "המפרק רשאי להופיע בכל הליך משפטי בשם האגודה, למנות עורך דין או מורשה אחר לייצגו ולשלם שכרם והוצאותיהם מתוך נכסי האגודה". בהליך שהתנהל בפני המשקם הופיע בשם המבקשת מי שהיה מנהלה עד לכניסתה להליכי פירוק, דוד טרבלוס ("טרבלוס"). בדיון שנערך ביום 24.11.04 הצהיר טרבלוס לפרוטוקול כי:

לאגודת מימי מבואות ירושלים מונה בחודש פברואר מפרק ע"י רשם האגו"ש והוא עו"ד אורן באדר. אני מופיע כאן בהסכמתו וכשלוחו ואני מציג גם אישור בכתב שהסמיך אותי לכך. אני עדיין מטפל בענייני האגודה בתיאום עם המפרק.

ביום 8.12.04 שיגר טרבלוס למשקם מכתב, עליו מתנוסס הלוגו של המבקשת, בו הוא מבהיר כי בדיון לא הציג אישור המסמיך אותו כשלוחו של המפרק, אלא כל שאמר הוא כי הוא יכול להמציא אישור כזה. במכתב האמור נטען עוד, כי המפרק לא התנגד לכך שטרבלוס ייצג את המבקשת בפני המשקם וכי הוא אף ידאג להמציא את האישור הדרוש לשם כך. המכתב חתום על-ידי "דוד טרבלוס מנהל מימי" [המבקשת].

חרף דברים אלה, לא הוגשה בקשה לתיקון הפרוטוקול מטעם המפרק, מטעם המשיבה או מטעם טרבלוס. אין חולק, אפוא, כי בדיון האחרון שנערך בפני המשקם ייצג טרבלוס את המבקשת, וכוונתו הייתה להמשיך לעשות כן, וזאת בעצה אחת עם המפרק. הדבר אף לא הוכחש על-ידי המפרק בתצהיר מטעמו.

3.         בנסיבות אלה לא ניתן לקבוע כי המפרק הוא שייצג את האגודה בהליך שהתנהל בפני המשקם, אלא כי דווקא טרבלוס, מנהלה של המבקשת, הוא שעשה כן. לפיכך, המצאת העתק פסק המשקם לטרבלוס, מנהלה של המבקשת, במשרדיה של המבקשת, הינה המצאה כדין ומרוץ הזמן להגשת הבקשה לביטול פסק המשקם מתחיל במועד זה.

4.         בקשת המבקשת לביטול פסק המשקם הוגשה אפוא בחלוף המועד שנקבע בחוק להגשת בקשה כזו. המבקשת לא הגישה מבעוד מועד בקשה להארכת מועד. בדיון שנערך ביום 13.9.05 ניתנה למבקשת אורכה להגשת בקשת הארכת המועד ובעקבות זאת הוגשה בקשה כאמור. בבקשה זו ניסתה המבקשת לסמוך על כך שהאיחור הינו בן יום אחד בלבד.

5.         המועד להגשת בקשה לביטול פסק משקם הינו מועד שנקבע בחקוק, וככזה חל עליו המשטר שנקבע בתקנה 528 של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. משטר זה מחייב הצגת טעם מיוחד לצורך קבלת ארכה. המבקשת לא הצביעה על טעם מיוחד. הלכה היא, כי העובדה כי מדובר באיחור בן יום אינה מהווה "טעם מיוחד", שכן קביעת עקרון שחיקה לפי ימי איחור, עלול להוביל למדרון חלקלק בנוגע לשמירת המועדים (ראו: בש"א 1196/00 מנהל מס שבח מקרקעין נ' א.ב.ח.ש בע"מ, תק-על 2000(2) 1629; בש"א 2058/99 הליכוד תנועה ליבראלית נ' חברת גוש 10857, תק-על 99(3), 695; ע"א 769/79 מועלם נגד מטא, פ"ד לה(1) 375).

6.         משקבעתי כי המבקשת לא הציגה טעם מיוחד להארכת המועד, פטור אני מלדון בשאלת חשיבות העניין נשוא בקשת הביטול, שכן חשיבות העניין העומד לדיון אינה בבחינת טעם המצדיק לכשעצמו הארכת מועד, אלא יכול הוא - בנסיבות מיוחדות - להוות טעם מצטבר לטעם קיים (ראו: בש"א 4719/93 QUEEN IN RIGHT OF CANADA נ' רבקה ריינהולד, פ"ד מז(5) 646). בנסיבותיו של עניין זה לא נמצא צידוק ענייני להארכת המועד, ולכן חשיבות העניין אינה מעלה ואינה מורידה.

התוצאה היא שאני דוחה את הבקשה לביטול פסק המשקם. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום י"ב בחשון, תשס"ו (14 בנובמבר 2005) בהיעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: